<h1>כל בו הלכ' כלאים סימן צ"א</h1>
<h2>דף כא.</h2>
והלובש כלאים או המתכסה בהן לוקה ואם היה לבוש בהן אפילו כל היום אינו לוקה אלא אחת. הוציא ראשו מן הבגד אף על פי שלא פשט את כלו חייב [על כל אחת]. ואם התרו בו ואמרו לו פשוט ושהה אחר שהתרו בו כדי לפשוט וללבשו חייב על כל שהיה שהתרו בו ואף על פי שלא פשט. והמלביש כלאים לחבירו במזיד והלובש אינו יודע בהן המלביש לוקה והלובשן פטור.
<h2>דף כב.</h2>
החורש בשור פסולי המוקדשין או המרביע בו לוקה משום כלאים שכל בהמה של פסולי המוקדשין כקודש וחול מעורבין זה בזה ונמצ' שהיא כבהמה טהורה וטמאה מעורבין כאחד.
